עדכוני בריאות

זוג שהתחתן ב-18 ביולי במלון אסטנסיה לה הויה שבקליפורניה כנראה חשב שהרגע הגדול של הערב יהיה כניסת הכלה לטקס. בפועל, מיליוני אנשים ברשת מצאו את עצמם מתעניינים דווקא במה שהתרחש כמה קומות מעל בני הזוג. הטקס נערך בחצר הגן של המלון, כך שאורחים ששהו בחדרים הפונים למדשאה יכלו לצפות בו מהמרפסות. לפי אחת מאורחות המלון, עשרות אנשים אכן עשו זאת. אבל אחד מהם בלט הרבה יותר מהאחרים. בזמן שהמוזיקה התנגנה והמשתתפים בטקס החלו לצעוד בזה אחר זה לאורך המעבר, היא ובן זוגה הבחינו בגבר ללא חולצה עומד במרפסת בבניין שממול וצופה בנעשה. מהמקום שבו עמד, הוא היה בדיוק בקו הראייה של רבים מאורחי החתונה. לדבריה, הדבר הראשון שהיא ובן זוגה חשבו היה שהגבר בוודאי יזוז ברגע שיבין עד כמה הוא בולט. אלא שהוא נשאר בדיוק במקום - וכאן היא החליטה לשלוף את הטלפון ולתעד את הרגע.

ממצא ארכיאולוגי חדש בן יותר מ-3,000 שנה שנחשף במצרים עשוי לספק חיבור מסקרן נוסף לסיפור משה רבנו ויציאת מצרים. במרכז התגלית עומד משקוף אבן חול גדול מתקופת רעמסס השני, הפרעה שמזוהה כבר שנים כאחד המועמדים המרכזיים להיות המלך המצרי מתקופת סיפור יציאת מצרים. המשקוף התגלה בתל אבו סייפי, סמוך לקנטרה שבצפון-מזרח מצרים. הוא שבור לשני חלקים ועל שלושה מצידיו נחרתו כתובות הירוגליפיות הכוללות את תאריו של רעמסס השני. כתובת נוספת מתייחסת לעבודות שיקום שנעשו בפסל של האל הורוס, המתואר כ"אדון העיר מסן", אל המלוכה, אל ההגנה ולעיתים גם אל השמש. עבור הארכיאולוגים, האזכור הזה הוא רמז חשוב לכך שהאתר עשוי להיות שרידיה של מסן - עיר מצרית עתיקה שמיקומה המדויק אבד. וזה המקום שבו הסיפור מתחבר לתנ"ך: האתר נמצא על התוואי של "דרך הורוס", הדרך הצבאית העתיקה שחיברה את מצרים עם סיני וכנען. חוקרים מזהים את הדרך הזאת עם "דרך ארץ פלשתים" המוזכרת בספר שמות, כחלק מסיפור יציאת בני ישראל ממצרים.

הכחדה המונית נשמעת כמו אירוע ששייך לעידן הדינוזאורים, אבל קבוצה של 17 מדענים טוענת שהאנושות כבר נעה בכיוון מסוכן מאוד. במאמר שפורסם בינואר 2021 בכתב העת Frontiers in Conservation Science הם הזהירו כי אובדן המגוון הביולוגי, משבר האקלים והלחץ הגובר שמפעילים בני האדם על מערכות הטבע עלולים להוביל ל"עתיד מחריד" אם לא יחול שינוי משמעותי. לא מדובר במחקר ניסויי חדש, אלא במאמר פרספקטיבה שחיבר ממצאים ממספר גדול של עבודות קודמות,. בין 17 מחבריו נמצאים קורי בראדשו מאוניברסיטת פלינדרס, פול ארליך מאוניברסיטת סטנפורד ודניאל בלומשטיין מאוניברסיטת UCLA, והמאמר נשען על יותר מ-150 מקורות מדעיים. החוקרים טוענים שאחת הבעיות היא הפער בזמן בין הרס סביבתי לבין המחיר שהוא גובה. פגיעה בבתי גידול, התחממות ואובדן מינים יכולים להצטבר במשך שנים, בעוד ההשפעה על מזון, בריאות, כלכלה והגירה מתבררת לעיתים רק מאוחר יותר. לדבריהם, ממדי האיום על הביוספרה ועל החיים שבתוכה גדולים עד כדי כך שגם מומחים מתקשים לתפוס אותם במלואם.