חדשות אתר Ynet
Menu
כל אחד ואחת מאיתנו, מתעניינים בהיבטים שונים של תרבות בצורה כזו או אחרת. בין אם מדובר בסדרות טלוויזיה, סרטים, מוזיקה, תיאטרון, ספרים, ודברים אחרים שקשורים באופן נרחב או מצומצם לתחום.
אנחנו אוספים את המידע בתחום זה דרך כלי תקשורת שונים, בראש ובראשונה דרך האינטרנט. ישנם אתרי חדשות שונים שמאפשרים לנו לקבל את כל המידע בצורה מהירה, פשוטה, ורלוונטית עבורנו.
אנחנו באתר חדשות ישראל מספקים לכם אפשרות לקבל את כל המידע שמופיע באינטרנט, באתרים שונים, במקום אחד מרוכז. באופן כזה, אתם יכולים לקרוא את הידיעות החשובות ביותר וידיעות אחרות, באתר ספציפי, מבלי שתצטרכו לעבור בין האתרים השונים.
תהיו בטוחים שאצלנו, תוכלו לקבל ידיעות וחדשות בתחום התרבות, בזמן אמת, מבלי שתצטרכו להמתין, מבלי שתצטרכו לחפש ולעבוד קשה מדי. כל ידיעה שעולה לאינטרנט באתר מסוים, תעלה גם אצלנו, וכך בזמן אמת תוכלו לדעת מה חדש בעולם המוזיקה, הסרטים, הטלוויזיה ובענפי תרבות אחרים. כך תוכלו להתעדכן כל הזמן מה קורה עם הסדרות האהובות עליכם או עם הזמרים והזמרות שאתם מעריצים.
אנחנו אוספים את המידע מכל האתרים ובאמצעות כלים מיוחדים מעבירים לכם אותו, באמצעות ידיעות פשוטות, ברורות, כפי שהן הובאו במקור. אנחנו חוסכים לכם את הצורך לעבוד עם שורה של אתרים, כך תוכלו להשתמש באתר שלנו ולקבל את כל המידע הרלוונטי בעולם התרבות המקומי והבינלאומי.
"המוח שלי ואני", ספרו האוטוביוגרפי של איש הטלוויזיה והרדיו דורון נשר, שעבר אירוע מוחי ב-2012, מתאר את ימיו הקודרים ביותר תוך הכרה מלאה בעובדות ובלי נימה של תלונה. כדאי להתוודע אליו בזכות הרגעים קורעי הלב, ההומור הנוגה והתובנות העוסקות בשפה
הבמאי האובססיבי התעקש לצלם בלב הג'ונגל המסוכן, סכסוך בקרב השבטים המקומיים נגמר עם חץ בגרון וניתוח חירום לילי, איש צוות ניסר לעצמו את כף הרגל אחרי שהוכש על ידי נחש, מטוסים התרסקו, ניצבים חלו ומתו, וכוכב הסרט התפרץ על כולם באלימות עד שבשלב מסוים, צ'יף מקומי אף הציע לרצוח אותו: זהו הסיפור מאחורי ההפקה המסויטת של "פיצקרלדו", סרטו האפי של ורנר הרצוג מ-1982. "סיוט בסט", כתבה שלישית בסדרה
חלקים מהמרכז לתיאטרון בעכו, אשר נחשב סמל לדו קיום, נשרפו היום. חאלד אבו עלי, ממנהלי המקום: "מעולם לא הסתכלנו על ערבים ויהודים, כולנו משפחה אחת"
בימים כאלה, בהם העם מפולג ומשוסה, חשוב לזכור מכנה משותף אחד שמאגד את כל הישראלים - אהבה בלתי נדלית לאיקאה. ימנים או שמאלנים, הבתים של כולנו מרוהטים במיטב אביזרים מבית הרשת השוודית, כאלה שהם מאסט בכל משק בית ישראלי. מארון הספרים הקומפקטי ועד לעד לקליפסים לסגירת שקיות, האם אתם מכירים את שמותיהם של הפריטים הפופולריים? בואו לבדוק
זה נשמע כמו היסטוריה רחוקה, אבל אי שם ב-2011 היה בישראל רק סניף אחד של ענקית הריהוט השוודית וכשהוא נשרף עד היסוד זה היה אירוע שהשתלט על סדר היום הציבורי לרגע קט. רועי אבן היה רק בן 13 כשזה קרה, אבל ידע מיד שזה אירוע שילווה אותו לנצח. גם אם המילה "אסון" גדולה עליו בכמה מידות
פרק של משפחת סימפסון, הסרט 500 ימים עם סאמר, ספר אימה מפתיע ושיר אחד של שלומי שבן הם בין היצירות התרבותיות שמזכירות את איקאה או מתרחשות בחנות של הרשת. ויש גם אופרת סבון שלמה שצולמה באיקאה וסרט קצר ודיסטופי בין דפי הקטלוג. אין ספק שהייצוג מגוון, אבל יותר מהכל, איקאה היא המקום שאליו נוסעים כדי לריב
למה כל הופעה צריכה להסתיים בחצות? למה האלגוריתם של נטפליקס מתעקש לא לתת לנו להיפטר מכותרים לא רצויים? האם נוכל אי פעם להבין בלי כתוביות מה שחקנים צעירים אומרים? לכבוד שבועות והתחושה האופטימית הכללית שאפשר לתקן, הנה חמישה דברים בעייתיים והדרכים לתקן אותם
מתפרעים ערבים הציתו אש בסמוך לתיאטרון עכו, המנוהל בידי ערבים ויהודים. אחד המשרדים בתיאטרון נפגע מהעשן והחום, ולמרבה המזל אולמות ההצגות לא נפגעו. אחד ממנהלי התיאטרון, ח'אלד אבו עלי, מסר לוואלה! תרבות: "זה יום שחור"
כמעט אף אחד לא מתמצא ברשימת הג'נדרים, הנטיות וכינויי הגוף השונים שקיימים בלקסיקון וממשיכים לצוץ כפטריות אחרי הגשם. שחר כהן וקארין ארד מנסים לעשות סדר בבלגן (ספויילר - הם נכשלים).
נגה ארז הפכה בשנה האחרונה לאחד השמות המדוברים ביותר בתעשיית המוזיקה העולמית. דודי פטימר מקדיש פודקאסט מיוחד לניסיון לנתח את סוד הצלחתה
סדרת הדרמה הדנית המתארת את החקירה בעקבות רציחתה של העיתונאית שעלתה על מיני־צוללת, היא בעצם דוח יבשושי שהדמויות בו מושטחות בכוונה. אפשר להתרגל לזה
מה בעצם הז׳אנר הטלוויזיוני שאליו אפשר לשייך את הסדרה? היחיד שהייתי יכול עשות אליו השוואה הוא סרט הערבי של יום שישי בערוץ 1 שלנו, אבל שם לא היו כל כך הרבה הריגות